המאמר פורסם בהאפינגטון פוסט
הפחד מעמידה בפני קהל נבחר אינספור פעמים לפחד הפופולרי ביותר – יותר מהפחד המוות, פחד גבהים ומהפחד מנחשים. הפחד הזה מכה אנשים רבים כאשר הם צריכים לדבר בפני קבוצה, להציג את עצמם באירועי נטוורקינג, להציג את המוצר שלהם למשקיעים, להדריך חומר חדש, ובאופן כללי במצבים חברתיים שונים כאשר צריך לתקשר עם אנשים.
כדי לדון בנזקים של הפחד הזה, ובעובדה שהוא מונע מאנשים להביא עצמם בצורה אותנטית, ליצור ולטפח מערכות יחסים טובות, ובכלל להצליח, פניתי לכריסטופר פול ג'ונס. כריס הוא מטפל ברחוב הארלי סטריט המפורסם בלונדון, ומכונה "המומחה לפריצת דרך". כריס מתמחה בסיוע לאנשים להתגבר על הפחדים והפוביות שלהם. לאחרונה, ה- BBC ערך סדרה על העשייה המדהימה של כריס.
הכלל הבסיסי של כריס הוא שכל פוביה נולדה מתוך אירוע מסוים, במהלכה המוח קיבל החלטה להימנע ממשהו בכל מחיר – במקרה שלנו, זה דיבור בפני קהל.
כריס חווה בעצמו אירוע משנה חיים כשהיה בן תשע ונאלץ לעמוד מול כיתתו ולקרוא משפט מתוך ספר. כילד ביישן ודיסלקטי הוא קם וניסה לקרוא, אבל מעד במילותיו מה שגם לכל הילדים לצחוק עליו… חוויה קשה. מאוחר יותר הוא הבין שבאותו הרגע המוח שלו אמר לו: "הימנע מדיבור לפני קהל ולעולם לא תחווה את הבושה הזו שוב."
כיצד להתגבר על פוביות – המדריך המעשי
1) מצא את הגורם לפחד שלך
כולנו יודעים שרוב הפוביות הן רק במוחנו. אמנם זה אולי נשמע מובן מאליו, אך ברוב המקרים זה לא מספיק לעזור למישהו עם פוביה, מכיוון שהוא אינו מתייחס לשורש הפחד או לאופן שבו נוצרה הפוביה מלכתחילה. לרוב הפוביות יש נקודת טריגר כאשר המוח קישר לראשונה סכנה לדיבור עם אחרים, בין אם זה אירוע בעבודה או משהו שקרה בילדות המוקדמת או בתיכון. לעתים קרובות אנשים אינם מודעים לטריגרים שעדיין משפיעים על אמונותיהם ובחירותיהם בחיים. הם משמשים כטריגר כפי שקבע החוקר איוון פבלוב. המקום הטוב ביותר להתחיל, אם כן, הוא לחקור את המקור: נסו להיזכר: מה הם כמה מאירועי העבר שלכם שגרמו למוחכם לקשר בין פחד לבין דיבור בפני קהל?
2) אתגרו את אמונותיכם באמצעות תשאול
אנשים נוטים לנסות להצדיק כל כך הרבה דברים לא הגיוניים לעתים קרובות כל כך שהם לא מערערים על האמונות הלא הגיוניות שלהם. המוח שלנו מחווט, באופן מסוים, להאמין לדברים מסוימים כמו "לדבר עם זרים זה מפחיד", או "אולי הם לא יאהבו אותי". התמודדו עם הפחד הזה על ידי חקירת אמונותיכם. שאלו את עצמכם שאלות כמו:
– במה אני צריך להאמין בכדי לחוש פחד לנאום בציבור?
– עד כמה אמונה זו אמיתית?
– במה אני בוחר להתמקד כשיש בי פחד?
– במה אני מתמקד כשאין לי פחד?
כשעונים על שאלות אלו, בדקו איזו אמונה מנהלת אתכם, וחשבו על הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות על סמך התשובות שלכם. הרגישו אילו רגשות עולים וחשבו מה אתם הולכים לומר לעצמכם במהלך התהליך הזה. על ידי הכרה במה שעולה כשאתם עונים על שאלות אלה, ניתן לפתוח את הפחד הזה. זה נהדר גם לשתף את הפחד עם אנשים שחווים אמונה שונה לגבי דיבור בפני קהל ולשאול אותם במה הם מאמינים ומתמקדים בסיטואציות הללו.
3) יצירת תגובת גירוי חדשה (עיגון)
כשמדובר בתחושות שלנו, אנחנו לא יכולים לחוש פחד ולהיות רגועים בו זמנית. עקרון זה מלמד אותנו שאם אנו יוצרים טריגר חדש המקושר לתחושות ורגשות חיוביים, ונשתמש בהדק בכל פעם שמופיעה פוביה, אנו יכולים להפחית באופן דרמטי את ההשפעה שיש לחשש שלנו לדבר. המפתח הוא לחשוב או לדמיין זמן בו הרגשת רגוע ונינוח לחלוטין, כמו לשבת על חוף הים במהלך החופשה האחרונה שלך או להיות ליד אנשים שאתה אוהב.
עכשיו דמיין לחזור לתקופה ההיא ובאמת להתמקד בכל הפרטים: תמונות, רגשות וצלילים הנלווים לאירוע זה. כאשר התחברת באופן מלא לאירוע חיובי זה, לחץ את אגרופך כדי ליצור קישור בין הרגש למחווה, וככל שהרגש דוהה שחרר את אגרופך. המשך לחזור על זה כמה פעמים שתרצה, ואז בדוק זאת על ידי לחיצת האגרוף. שימו לב מה אתם מרגישים. אם הרגש חזק מספיק, רק פעולת סחיטת האגרוף תחזיר את התחושה הרגועה הזו בכל פעם שמתחילים להילחץ. זוהי טכניקה פשוטה וחזקה לשימוש כשנמצאים במצב מלחיץ חברתית!
4) לא ניתן להרגיש רע בזמן שחושבים על אחרים
כאשר עולה פחד מדיבור עם אנשים זה בדרך כלל קורה כשאנחנו חושבים על עצמנו: “מה הם חושבים עלי? אולי הם לא יאמינו / לא יכבדו / לא יחבבו אותי", וכן הלאה. חשבו על זה – אם אתם מודאגים מיצירת שיחה עם אחרים, התמקדות בפחד ובמצב הלא נוח רק גורמת לפחד לגדול! אך מה אם תזינו את דעתכם בסוג אחר של מחשבות, כגון: "מה אני יכול לתת ואיך אוכל לתרום לאדם הזה? איך אוכל לשרת את הקהל שלי? " כשאנחנו חושבים על אחרים, אנו מעבירים את מצב הרוח שלנו ל"מצב נתינה", ואנחנו נרגעים ומרגישים מחוברים יותר למשימת ההתקשרות הזו ולא לפחדים שלנו.
5) שינוי נקודת המבט
טיפ נהדר נוסף הוא להשתמש בדמיון כדי לפרוץ את הפחד: דמיינו שאתם רואים את עצמכם מדברים עם אחרים כשאתם צפים מעל האירוע. כשמסתכלים כלפי מטה על עצמך, שימו לב איך אתם מתנהגים. איך אתם נושמים וזזים? איך אתם מרגישים באותו הרגע? מן המבט מעל הסיטואציה אתם יותר חופשיים מהרגשות. מה תוכלו ללמוד שיעזור לשנות את המצב לטובה? מה תוכלו ללמד את עצמכם שיעזור להירגע ולהפוך כל מעורבות חברתית למהנה ובטוחה יותר? טיפ זה מאוד שימושי כדי לאפשר להתנתק מהפחד וללמוד להתמודד איתו בפעם הבאה שהוא עולה.
בני אדם הם יצורים חברתיים, אך כפועל יוצא אנו גם מאוד חוששים משיפוט מצד אחרים. אם היינו יכולים להקשיב לשיחות הפנימיות של אנשים כשהם מדברים עם אחרים, היינו מגלים שרוב האנשים חולקים מחשבות מפחידות דומות אך ברמות שונות של עוצמה. ברגע שאנשים מתגברים על פוביות עזות שמעכבות אותן, הם מקבלים את המתנה להיפתח לעולם חדש לגמרי של הזדמנויות, מערכות יחסים ומשאבים. למי שחולק את הפחד הזה, אני מאחל שתצליחו לייצר חוויה חדשה, טובה ומעצימה יותר!
